פסק-דין בתיק ת"א 2653-07

מבוא

1. לפני תביעת התובעת ילידת 9.4.1986 לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים מתאריך 8.7.2007 עת הורכבה כנוסעת על אופנועו של הנתבע 1. התביעה הוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן:" החוק").

2. אין מחלוקת בין הצדדים בדבר חובת הנתבעים לפצות התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה על פי החוק. המחלוקת הינה בדבר שיעור הפיצוי ושיעור הניכויים מהפיצוי.

הנכות הרפואית

3. בתיק זה מונו לתובעת שלושה מומחים שברפואה. ד"ר ישראלי אמנון בתחום האורטופדי,  פרופ' א' הלוי בתחום הכירורגיה, ד"ר פרבר אילנה בתחום הפיזיקלי והשיקום. התובעת ויתרה על מינוי מומחה בתחום הגניקולוגי והצדדים הסכימו על פיצוי בתחום זה בסך 2,500 ש"ח.

4. בתאונה נגרמו לתובעת קטיעה טראומטית של רגל ימין מתחת לברך; שבר בירך ימין; שבר באגן מסוג "ספר פתוח"; דימום מעורק איליאקה הפנימי מימי שעבר אמבוליזציה; שבר בחוליה T5  וכן קרעים בכבד ובנרתיק.

במהלך אשפוזה בביה"ח בלינסון עברה התובעת ניתוח להשלמת הכריתה, קיבוע חיצוני של השברים באגן בירך ימין, הקרעים נתפרו ונעשתה קולוסטומיה למניעת זיהום השברים באגן. מהמחלקה לטיפול נמרץ הועברה למחלקה הכירורגית ומשם לאורתופדית שם בוצעה רוויזיה של הגדם עם שתל עור, הקולוסטומיה נסגרה במחלקה האורתופדית ובשל חוסר איחוי השבר בירך בוצע לתובעת קיבוע פנימי של הירך במסמר תוך לשדי.

בתאריך 23.8.2007, היינו כשלושה וחצי חודשים לאחר התאונה, עברה התובעת לשיקום אורתופדי בתל השומר שם קיבלה טיפול פיזיותרפי, הידרותרפי וכן ריפוי בעיסוק, הותאמה לה תותבת והיא החלה הולכת איתה. מאחר ולא הצליחה לכופף הברך כמו שצריך בוצע ניתוח נוסף בו שוחררה הברך. כתוצאה מכאבים עזים בברך עברה MRI  שהדגים שברי מאמץ מרובים בטיביה, פמור ובפיקה מה שחייב החלפת בית הגדם והוספת מחוך ירך להורדת המשקל על הגדם.

התובעת שוחררה משיקום לאחר 5 חודשי אשפוז לאחריהם הותאמה לה תותבת חדשה ללא מחוך ירך והיא המשיכה בטיפול פיזיותרפי והידרותרפי בתל השומר אמבולטורית.

בחודש 4/09 ילדה התובעת את בנה בניתוח קיסרי בשל מצבה האורתופדי. בחודש 7/09 אושפזה התובעת בבי"ח השרון בשל חסימת מעיים כשבניתוח שבוצע לה נכרתו חלק מהמעיים והחסימה שוחררה. בעקבות הניתוח סבלה התובעת מזיהום בפצע הניתוח.

5.  במסגרת חווה"ד בתחום האורתופדי שנתנה בתאריך 22.2.2010 ציין ד"ר ישראלי, כי מצא קטיעה של 12 ס"מ מתחת לברך, סגורה היטב ומותאמת לבית גדם לתותב מתחת לברך, אשר לשבר בעצם הירך זה החלים לאחר ניתוחים חוזרים לקיבועו לטיפול בהליך זיהומי ולשחרור תנועת הברך אך למרות האיחוי הרנטגני נותרה הפרעה בפעילות השרירים סביב מפרק הירך והגבלה בטווח יישור הברך המקשים על תפקוד מפרק הירך והברך בהליכה. אשר לשבר באגן זה החלים עם יציבות קלינית טובה אך נותרה פתיחה קדמית של האגן ב-4.3 ס"מ ללא נזק רנטגני למפרקים האחוריים, הסקרואיליאקים. למרות העדר נזק ניווני, סביר נוכח מידת העיוות, שיוותרו כאבים סביב האגן ומפרקי הירכיים שיפריעו לתפקוד. אשר לשבר בחוליה הגבית החמישית זה החלים היטב עם דחיסה קדמית ועיוות קל. לעניין הצלקות סבר כי הן מרובות ודרג  הכיעור בהן נמוך.

לאור כל אלה קבע הנכויות כדלקמן: 55% בגין הקטיעה לפי 47(7)א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות"); 10% בגין חולשת שרירים סביב מפרק הירך מחצית מתקנה 51(1)א לתקנות; 10% נוכח הגבלת תנועות הברך לפי תקנה 48(2)ו'2 לתקנות; 10% בגין השבר באגן לפי 2/5 מ-תקנה 46(3) לתקנות; 5% בגין השבר בחוליה לפי תקנה 37(8)א ו-5% בגין הצלקות לפי תקנה 75(1) א-ב לתקנות.

סה"כ הנכות המשוקללת בתחום האורתופדי לצמיתות הועמדה על 70.4% (במעוגל).

6. פרופ' א. הלוי, המומחה בתחום הכירורגי, מסר חווה"ד בתאריך 10.3.2011. המומחה ציין כי לתובעת נכות בשל חסימת המעי בגינה נאלצה לעבור ניתוח להסרת לולאת מעי דק כתוצאה מהתאונה. המומחה ציין, כי כריתת סגמנט של מעי אינו מותיר נכות, אך יחד עם זאת מאחר וסבלה מחסימה במעי ואף בעת הבדיקה היא חשה במיחושים (סימפטומטית), כי אז יש מקום להעניק לה 10% נכות לפי תקנה 14 1ב' לתקנות המל"ל. עוד קבע לה 10% בגין הצלקות לפי תקנה 75 1ב', מהם אתעלם כמו שעשו גם הצדדים בסיכומיהם נוכח קביעת נכות אסטטית ע"י האורתופד.

7. סה"כ נקבעה נכותה הרפואית המשוקללת של התובעת על 73.3%.

8. לתובעת מונתה גם ד"ר אילנה פרבר כמומחית בתחום השיקומי. המומחית מסרה חוו"ד בתאריך 22.2.2012 (במ/1) ואף השיבה לשאלות הבהרה שהופנו אליה (במ/2 ובמ/3). לחוו"ד זו, לרבות חקירתה של המומחית, אתייחס בהמשך בפרק הדן בצרכיה השיקומיים של התובעת.

נכות תפקודית

9. לטענת ב"כ התובעת בסיכומיו לתובעת 75% נכות תפקודית. לטעמו, אין לראות רק את הקטיעה כסיבה לנכות זו אלא גם את אי היכולת לכופף את הברך, קיומן של הפרעות נוירולוגיות באזור הבטן, כאבי "פנטום" מהם הינה סובלת, שפשופים הגורמים לכאבים עזים באזור הגדם וכן הבעיות הנובעות מהפגיעה הכירורגית בבטן כמו גם השברים בחוליות ובאגן (ר' סעיף 16 לתצהירה ת/3). תימוכין למצבה התפקודי הקשה מצא בחוו"ד השיקומית של ד"ר פרבר ובחוו"ד מומחה התובעת לעניין עלויות צורכי השיקום פרופ' איסקוב.

10. הנתבעת מצידה סברה, כי נכותה התפקודית נופלת מנכותה הרפואית המשוקללת. הנכות בגין השבר בחוליה והצלקות אינם תפקודיים, כך גם הנכות הכירורגית אינה מולידה כל בעיה תפקודית שכן התובעת אינה מתלוננת על כך בתצהירה ואף לא הוצג כל תיעוד המלמד על תלונות שכאלה.